כלבים עובדים חלק ב' – מקור הרטריבינג

מהו רטריבינג? מה מקורו? איך מתבסס ספורט חדש זה על תכונותיו המולדות של הכלב? מה הקשר בין יצר ההבאה ובין השימוש בכלבים לעבודה ונחייה? על שאלות אלה ואחרות נענה לכם במאמר זה של יניב אסם, מנהל כלביית אפיקים

ככל הדברים ידע לנצל האדם את יכולות הכלב, ביניהם יצר ההבאה של הכלב. תכונות נוספות שנוצלו היו יצר הרדיפה, יצר הצייד, יצר הכינוס, ההגנה והביזה.

לכל היצרים כולם ישנו בסיס משותף, שקל להתחקות אחר מקורו; אם למשל נסתכל על הכלביים בטבע, ובמיוחד על הזאבים שהם נקודת ההשוואה נוחה, נמצא שאלו החלשים שבלהקה שומרים, ואת אלו הצדים ברדיפה המהירה. אלו החזקים תוקפים את הצייד ומושכים אותו לכיוון הצעירים ושאר הלהקה החלשה והמוגנת יותר, אשר מסייעת בשלבים האחרונים של הצייד (הלכידה).

יכולתו של הכלב בהבאה דווקא אותרה ע"י ציידים בניופאונדלנד ובהמשך באנגליה. הציידים גילו כי יש כלבים שרצים אחרי הצייד ויש שמעדיפים להישאר לידם ורק כאשר הם רואים נפילה של עוף למים או דג שנורה היו מגיעים ליעד ואוספים אותו.

ישנם כלבים שמסוגלים לצלול למעמקים על מנת להוציא אביזרים שנפלו לתחתית. כאן נשאלת השאלה הגדולה, איך ללא חוש הריח הם מזהים את האובייקט מתחת למים?

פעילות הרטריבינג נמצאה כמוצלחת מאוד אצל שני גזעים הניופאונדלנד והלברדור. הראשון שביניהם יחודו שברגליו קרומים אשר נועדו לעזור לו בשחייה. אנחנו מבינים כי אחד היעדים החשובים של הכלב המחזיר היו להיכנס למים הקרים ולהחזיר את הצייד.

הלברדור שכזה ידע להיכנס למים הקפואים ולצאת מהם כאשר לאחר כ-20 דקות גופו כבר היה יבש לחלוטין. 

הלברדור בעל שתי שכבות פרווה היה זוכה לאכול את השומנים של הבשר והשומן היה מכסה את פרוותו שהייתה מתייבשת במהרה.

הלברדורים הם גזע שלא נוצר ע"י האדם אלא השתלב והגיע עם ציידים לאנגליה. גזעים נוספים שהשתלבו במערך היו הרטריבר השחור, והרטריבר הזהוב. הרטריבר הזהוב הינו שילוב של רטריבר חלק שיער שחור וספניאל. השלבים בהבאתו לצבעו המיוחד מתוארים יפה במוצא הגולדן, לא פעם נמצא בגולדנים שלנו נקודות שחורות אשר מעידות על עברו. 

הגולדן והרטריבר חלק שיער התגלו כשני מחזירים טובים כאשר היכולת שלהם התבטאה בקלילות התנועה שלהם ובחדות שלהם, כאשר הלברדור היה המוצלח מכולם בכניסה למים להוצאת צייד.

היו תקופות שניסו להשתמש בלברדור גם להצלה במים. הלברדור לעולם לא ישאיר את בעליו במים, כאשר הוא רואה טיפת מים אחת הוא מזנק מיד להוציא את הטובע.

התכונה הנוספת שהייתה חשובה בכלב הרטריבר היא הסבלנות. כלב הרטריבר חייב להיות מסוגל לשכב ליד הצייד ולהמתין עד להוראה כי במידה והוא יזוז מוקדם מידי הוא יהרוס את הצייד ולכן כאשר בודקים כלב רטריבר ומכינים אותו לעבודה.

אנחנו מתייחסים לתכונות הבאות:

• משמעת בסיסית כזאת שניתן לקרוא לכלב מכל מקום ולהשאירו לידך.
• שידע ללכת לידנו ללא משיכה ויהיה צמוד לרגל.
• יצר משחק והחזרה, היצר קיים בכל הכלבים רק במינון שונה ולכן יש למצוא אביזר שהכלב מגלה בו עניין כמו סמרטוט, מקל, כדור או גומי מצפצף.
• יצירת מוטיבציה של הכלב לשחק עם אביזר זה כאשר הוא ביד המאלף או מועף לאוויר.
• לאחר מציאת האובייקט האהוב אנחנו מתחילים לשחק איתו במקום אשר הגירויים בו מעטים.
• כאשר הכלב מגלה עניין באביזר (דמי) מתחילים לתת לכלב להחזיקו בפה ומנסים לדמות משחק קצר של מי חוטף למי.
• זריקת הדמי למרחק קצר ואם הכלב ייגש לאביזר ויחזירו אלינו- "תוצאה טובה", אם הכלב ייקח מקל ויחזיק
  בפה- "זה בסדר", אם הכלב ייקח את המקל ויברח- "זה צורך טיפול", הכלב יהיה אדיש לחלוטין- זאת בעיה, אפשר לנסות עוד קצת אך במידה והוא אדיש הוא כפי הנראה לא רטריבר באופיו.

בכל תחום כלבי העבודה הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את ההתאמה של הכלב. כאשר אנחנו מצליחים למצוא את היעוד של הכלב ניתן להגיע איתו לכל דבר.

הרטריבינג זה לא אילוף אלא ניצול היצר הטבעי של הכלב ובעזרת היצר ניתן:

• להחזיר צייד ליבשה.
• להוציא צייד מהמים.
• לחפש ולהריח כמעט כל דבר אשר אין ביכולתו של האדם למצוא, נעדרים, צייד, סמים וחומר נפץ.
• להנחות עיוורים, מבוסס על יכולת הליכה לפי הצבעה וסימון והחשוב מכל סבלנות.