הגילאים הקריטיים באילוף כלב המשפחה
רבות נכתב ונאמר אודות גיל הינקות וההנקה, גיל הפרידה מהאם ותקופת המשחק והנשיכות הראשונות. היום, המחלוקת בין אנשי המקצוע הולכת ומצטמצמת ומנגד מתקיימים פערים דווקא בחשיבה על דרכים שונות בגידול הכלב הבוגר.
אנסה לגעת כאן, בכמה נקודות שונות במחלוקת ולעזור גם לכם, המגדלים כלבים בביתכם והמתלבטים בבעיות אלה ממש.
נקודות חשובות עד גיל 4 חודשים:
מזון
על הגור הצעיר* להבין שאין תחרות בינינו (הבעלים, כולל ילדים) לבינו על מזון. אנחנו יכולים לקחת לו אוכל מהצלחת, תוך כדי אכילה. כמו כן, עלינו להיות מסוגלים להאכיל את הכלב מתוך כף ידנו הסגורה, גרגיר אחד בכל פעם, באיטיות.
תרגילים אלה חשובים על מנת ליצור איזון נכון בין הבעלים לגור המתבגר.
לקראת גיל 1/2 3 חודשים הגור מפתח נטייה להיכנס איתנו לעימותים עד כדי הצורך שלנו בהפעלת כוח:
נשיכת הרגליים והידיים – בכך בעצם מייחס לנו הגור תכונות כלביות, משל היינו כלבים כמוהו. הרגליים הן בגובה שלו, והידיים קרובות אליו בדרך כלל. על מנת למנוע התנהגות זו, יש לאחוז את הכלב בעורפו (היכן שיש הצטברות עור) ולהגיד את המילה "לא!!" באסרטיביות. (תיקון זה הוא המתאים ביותר, משום שהוא אינו מאפשר לגור לנשוך או לתקוף. כמו כן, הוא אינו גורם לנזק לגור. הגור חש כאילו נתפס ע"י אחד מבוגרי העדר שבו הוא חי). מיד לאחר מכן יש לשחק שוב עם הרגל אל מול פניו של הגור, על מנת שהוא ינסה לנשוך שוב – ושוב לתקנו.
יש לחזור על הפעולה במשך כמה ימים עד להפסקת התנהגות זו.
חשוב! כמה דקות אחרי התיקונים, יש לשחק עם הגור כדי לתת לו הרגשה טובה וכדי להשכיח ממנו את התיקון ואת הפחד.
"אוננות" על אנשים ועל כלבים אחרים – אין מדובר באוננות לשמה, אלא בביטוי של השתלטות. חשוב מאוד לבצע תיקון כמתואר למעלה, ולגרום לכלב לנסות שוב לבצע את הפעולה – על מנת לתקנו שנית.
מפגשים עם גורים וכלבים צעירים אחרים
מפגשים אלה עלולים להוביל למשחק פראי, מה שיגרום לנו לא אחת להתערב ולהפריד בכוח.
למפגשים עם כלבים צעירים אחרים (מתחת לגיל 8-9 חודשים) יש חשיבות רבה. זאת משום שכלבים צעירים אלה לעולם לא יריבו. מפגשים אלה ילמדו את הגור מהו מגע הכלב הזר ואת דרך התקשורת הנכונה עימו, גם לעתיד.
יש להפריד בין הכלבים כשאנחנו מעוניינים ללכת מהמקום – אז נחבר את הרצועה לקולר ונמשוך את הרצועה משיכה חדה וחזקה.
בנוסף, אם אחד הכלבים נראה במצוקה והמשחק אינו מהנה עבורו משום שהכלב השני חזק ממנו בהרבה.
קיימים מספר תרגילים אשר יועילו להתנהגות הגור כמתבגר וכבוגר:
ריצה יחד עם הגור (לקראת גיל 1/2 שנה) הקשור לרצועה, תוך שינוי כיוונים. הגור צריך לדעת לרוץ אחרינו. בעת עצירה תוך כדי משיכה ברצועה יש לומר באסרטיביות: "די!!".
תרגיל הלקיחה – יש לתת לגור הצעיר לשחק עם צעצוע גומי, חבל או עם מקל. לגרום לו לרצות לשחק, ובשלב מסוים לעצור ולקחת לו את המשחק. יש לחזור על התרגיל לא יותר משלוש פעמים ברצף על מנת לא לתסכל את הגור ולגרום לו לאבד עניין במשחק. כלב ששוכב על גבו מסמן לנו כניעה. לכן, כבעלים, עלינו מפעם לפעם, תוך כדי משחק, להפוך את הגור על גבו, בעדינות. יש לשמור שלא לפגוע בו פיזית. רוב הכלבים נכנעים מיד. לגבי הגורים שלא נכנעים באופן מיידי – יש לחזור על הפעולה מספר פעמים בשבוע. עד גיל 8 חודשים.
יש לשכב ליד הגור ולא לתת לו לקפוץ עליכם. חשוב מאוד להגיע למצב כבר בגיל צעיר, שבו הגור מבין שהקשר ביניכם אינו קשר בין כלבים (שווים) אלא קשר בין בעלים לכלב (שונים). בעת הניסיון לקפוץ עליכם, יש לתקן את הכלב בעורפו, תוך מעבר לישיבה על הברכיים.
מיד לאחר התרגיל, חשוב לשחק עם הכלב וללטף אותו על מנת לתת לו הרגשה טובה.
"הספה לא שלך!" – תוך כדי משחק בבית, יש לקפוץ לישיבה על הספה או על הכורסא שבסלון. הגור, בשמחה, יזנק אחריכם. כל שיש לעשות הוא לתקן אותו תוך שימוש במילה "לא!" ולהורידו בדחיפה קלה או תוך כדי אחיזה בעורפו, מהספה.
תרגיל הלחם – הניחו מספר חתיכות לחם על קצה שולחן האוכל. עיברו עם הגור ליד השולחן ,קשור ברצועה, לפני שאכל את ארוחתו. יש לתת לגור להתקרב לשולחן וברגע שיפתח את פיו על מנת לקחת מהלחם, יש למשוך ברצועה משיכה מהירה וחדה, תוך שימוש במילה "לא!". לאחר מכן להרפות, ולהיות מוכנים לתיקון הבא. במידה והגור מתעקש, יש להשתמש באחיזה בעורף. לאחר מכן, יש לתת לגור את הארוחה שלו במקום הרגיל.
עצות נוספות שיובאו באתר בעתיד, יתייחסו להכנת הכלב לבגרות נכונה.
בכל שאלה או בעיה ניתן לפנות לכלבייה (04-6754572) או דרך אתר הפורום באתר.
נכתב ע"י יניב אסם.
