אילוף וחינוך גורים
מזל טוב! גור חדש מגיע הביתה ומצטרף למשפחה. 
זהו צעד חשוב של צירוף כלב לתא הביתי והמשפחתי שלנו אולם יש לעשותו בתבונה.
הגור אינו אלא כלבלב קטן הפועל על פי יצריו כפי שגדל איתם עד היום – בעבר, קיבל את מזונו באופן כמעט חופשי וינק כמעט עשר פעמים ביום, וכשהיה צריך להוציא את כל שאכל- עשה את צרכיו באין מפריע בכל פינות התא (ואף הייתה שם לצידו אימו האוהבת שעודדה אותו לעשות כן ע"י ליקוק וגירוי פי הטבעת שלו…).
את זמנו הפנוי, העביר הגור במשחקי נשיכות עם אחיו – אלא שהשיניים שלו מתחלפות ושיניים חזקות בוקעות כעת מהחניכיים המגורות.
עצם צמיחת השיניים מסב לו לא מעט כאבים שאותם הוא מרגיע ע"י לעסנות ונגיסה בעצמים שונים בבית.
גורנו החדש לא הושאר מעולם לבדו- תמיד היו סביבו אימו ואחיו שהיוו לו חברה ובעצם, לא חסר לו כלום.
הוא מלקק אותנו ומכשכש לקראתנו בזנבו, אולם מעבר לחיבתו הרבה אלינו- הדומה לחיבתנו הרבה כלפיו, הוא תרם קיבל החלטה להתאים את עצמו אלינו ולהיכנס אל המשפחה כחלק ממנה.
הצעד אילוף הראשון בחיים הינו הרגלי הניקיון – חינוך לצרכים
הגור לא אוהב לעשות את צרכיו במקום מגוריו ולכן ניצור עבורו מקום קטן בו ישהה (שאל בכלביית אפיקים על מתקן ה"כלבלוב").
הכלבלוב צריך להיות ביתו של הגור – מעין מאורה קטנה שלו שאליה יאהב להיכנס וישמח לשהות בה. לכן, נאכיל אותו בתוכה, נשחק עימו בה ונהפוך את המקום למקום של אהבה ושמחה.
לאחר יומיים של תרגול ומשחק, עם צאתנו ליום העבודה או הלימודים, נכניס את הגור לכלבלוב ונשאירו לבד.
נשוב ונוציא את הגור מהכלבלוב כ-6 פעמים ביום, בעיקר לאחר האוכל , השינה ולאחר כל המתנה ארוכה בפנים. את פרקי הזמן בתוך הכלבלוב חשוב להגדיל בהדרגה על מנת שהגור יחווה וילמד את ההמתנה בפנים בצורה נעימה.
מכיוון שמטרת התא הינה בראש ובראשונה לגמול את הגור מעשיית צרכים בבית – כל יציאה ממנו תהיה ראשית אל מחוץ לבית – שם נאפשר לו ונעודד אותו לעשות את צרכיו תוך שאנו מרגילים אותו לעשות צרכים גם כאשר הוא קשור לרצועה וכן על משטחים שונים על מנת שיתרגל לעשות צרכים במקומות שונים מחוץ לבית.
ברגע שעשה את צרכיו יזכה הגור להיכנס הביתה אל המשפחה לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר בהם יוכל ליהנות מחברת המשפחה האוהבת שתלווה במבט ובהשגחה לוודא שהגור לא עושה את צרכיו בבית. אם ייקרו תקלות בבית- ייקח לנו זמן רב לתקן את טעותו של הגור ולגמול אותו פעם נוספת משיית הצרכים בבית.
אנו בכלביה מאמינים שבשלושה שבועות של התמדה נכונה ניתן לחנך את הגור להרגלי ניקיון וצרכים נאותים.
אילוף לשהייה בכלבלוב
בכלבלוב אנו עושים שימוש למטרה חשובה נוספת: חינוך הגור לשהייה לבד פרקי זמן ארוכים.
בלי הכלבלוב – ימצא הגור את עצמו מסתובב בבית כאשר סביבו שלט הטלוויזיה, משקפיים, נעליים, רהיטים, משקופים ועוד מגוון דברים לעיסים המועילים לו בהפגת כאבי צמיחת השיניים אך מסבים לנו נזק רב ולו נזק התנהגותי.
במקום כל אלה – יושאר הגור בבטחה בכלבלוב עם צעצוע המיוחד לו שישמש אותו ללעיסה וימנע ממנו את הצורך ללעוס חפצים אחרים ורהיטים.
לעומת כל אלה – כל זמן שישהה הגור במחיצתנו באופן חופשי בבית נעקוב אחריו בעיניים אוהבות אך משגיחות ונתקן אותו על כל שגיאה של עשיית צרכים בבית, לעסנות, טיפוס על רהיטים וכדומה.
זהו המקום להדגיש שתיקונים יש לתת אך ורק כאשר אנו תופסים את הכלבלב "על חם" ולא בדיעבד לאחר מעשה. התיקון חייב לבוא בצמידות לשגיאה ולהבהיר לכלב כי טעה ע"י משיכה קלה ברצועה, אמירת "לא" תקיף או שימוש ברעשן.
אילוף כהצבת גבולות
הצבת גבולות היא נושא מרכזי בחינוך הגור משום שעל ידי הגבולות אנו מגדירים את מקומו של הכלב במשפחה וכיצד ישתלב במערכת הביתית המורכבת. עליכם להחליט נכונה מה תירצו- גור במיטות ובספות? ולאיזה חדרים תרצו שלא יכנס? האם תרצו שהגור יאכל עמכם או בנפרד? לאור ההחלטות הללו תציבו את הגבולות ותלמדו את הכלב מה מותר ורצוי ומה אסור בהחלט. בשלב זה חשובה העקביות כך שהגור יבין כי דבר זה הינו כלל ואין לעבור עליו.
למדו את הגור שאפשר לקחת לו את כלי האוכל, למדו אותו להימנע מלנשוך את ידיכם.
אך חינוך גורים זה לא רק ללמד את הכלבלב שלא ללעוס, להזיק, להשתין, ולחרבן בכל פינה. חינוך גורים זאת גם תקופה קריטית בחייו של הגור שאין לה תחליף ואי אפשר להשיבה.
בתקופה הזו – בה הגור כל כך חמוד ומתוק ואנחנו רוצים להספיק איתו כל כך הרבה חוויות וצריכים ללמד אותו כל כך הרבה דברים עלינו לגרום לכלב לאהוב אותנו ובכך לגרום לו לבוא אלינו כאשר קוראים לו ולהיות נינוח כך שיוכל ללכת לצידנו ברוגע ולבוא אלינו בכל עת שנקרא לו.
יציאה לשטחים לא מוכרים ונתינת חטיף ומשחק כשהכלב הגיע אלינו תחזק את הקשר ביניכם לבין הגור.
כמו כן, משחקי מחבואים בשטח לא מסוכן, בו הגור מאבד אתכם ומוצא אתכם כאשר אתם מרעיפים עליו חיבה ואהבה תחזק בו את הרצון לבוא אליכם ולחפש את קרבתכם תמיד.
הקשר החזק הזה הוא הבסיס החשוב ביותר להמשך.
עשרת הדברות לחינוך ולגמילה מצרכים עליהן יש להקפיד:
- לקיחת הגור והפרדתו מהאם והגורים בזמן הנכון.
- הכנסתו לבית בהתייחסות כאל גור כלבים ולא כאל תינוק חדש הבא למשפחה.
- הקצו לגור מקום קטן וסגור משלו.
- למדו אותו מה מותר ומה אסור (הציבו גבולות).
- צרו קשר אמיץ ביניכם לבין הגור, כלומר גירמו לו לאהוב אתכם מאוד.
- התייעצו עם הווטרינר בנושא הרפואי שכן מאלפי כלבים אינם ווטרינרים, ווטרינרים אינם מאלפי כלבים.
- הימנעו מהתרגזויות מיותרות ולעולם על תרביצו לכלב שכן לא תוכלו להחזיר את המהלך חזרה.
- חזקו את הגור כשהוא מבצע דברים טובים.
- הימנעו מלהכביד על הגור במטלות פיזיולוגיות קשות לגילו.
- אהבוהו ודאגו לכל מחסורו לצד ההנאה המרובה מגידולו.
אנחנו כאן לכל שאלה,
צוות כלביית אפיקים
